אלבר שרותי מימונית בע"מ נ' גורבגי

פסק דין

ביום 8.12.08 בשעות הצהריים ארעה תאונת דרכים ברח' בית הדפוס בירושלים. בתאונה נפגע רכב התובעת, שהיה נהוג בידי גב' רבקה בינון. הרכב הפוגע לא עצר והגב' בינון רשמה, לדבריה, את מספרו. לפי תיאורה היא החנתה את רכבה ברח' בית הדפוס בחניה מותרת. היא ישבה ברכב ושוחחה בטלפון – בדיבורית. תוך כדי שיחה היא שמה לב שרכב מנסה לעקוף פקק מימין, כשהוא נוסע בין כלי הרכב שהיו בשיירה לבין כלי הרכב שחנו בצד הכביש, כפי שהיא חנתה. אותו רכב השתפשף ברכבה בצורה חזקה ושבר את המראה השמאלית שלה – היא הספיקה לראות שנהג הרכב חובש כיפה וכן הספיקה לרשום את מס' הרישוי של הרכב. מדובר ברכב שהיא קיבלה מחב' אלבר לכן היא המתינה לרכב חלופי וכשזה הגיע נגשה למשטרה להגיש תלונה. הגב' בינון לא שמרה את הפתק עליו נרשם המספר וכן לא הוצגה התלונה שהוגשה במשטרה. כמו"כ הגב' בינון לא זכרה האם מספר הרישוי שנכתב בתביעה כמספר הרישוי של הרכב הפוגע, הוא מס' הרכב שפגע בה.

לדבריה, היא לא זוכרת את מס' הרכב שפגע בה אך הוא היה רכב בהיר, את סוג הרכב היא לא יודעת לאמר כיון שאינה מבינה בסוגי רכב. הגב' בינון לא הכירה את הנתבע כאשר ראתה אותו בבית המשפט כמו"כ הגב' בינון לא ידעה לאמר אם והיכן נפגע כלי הרכב שפגע ברכבה.

הנתבע העיד כי הוא לא היה מעורב כלל בתאונה נשוא התיק. לדבריו, הוא קיבל כשנתיים לאחר מועד התאונה הנטען מכתב ובו דרישה לפיצוי. הוא הופתע לקבל מכתב זה משום שהוא לא ידע על תאונה שבה הוא היה מעורב. לדבריו, יש לו ביטוח מקיף לרכבו שהוא משנת יצור 2008. בזמן התאונה הנטענת הרכב היה כחצי שנה על הכביש. צבע רכבו הוא כסף. הנתבע עובד כמאבטח במתחם משרד השיכון והמשרד לביטחון פנים והוא עובד 5 ימים בשבוע עד שעה 13:30. הנתבע לא ידע לאמר היכן היה ביום התאונה ואולם התאונה היתה ביום שני בשבוע שזה יום עבודה שלו. הנתבע חובש כיפה.

השאלה היא איפוא האם הצליחה התובעת להוכיח שרכבו של הנתבע הוא הרכב אשר פגע ברכבה. לטעמי אין די בעדותה של הגב' בינון אף לא במאזן ההסתברויות כדי להגיע למסקנה שרכב הנתבע היה מעורב בתאונה.

ראשית, לא הובא כל מסמך "מזמן אמת" לפיו מס' הרכב שרשמה הגב' בינון הוא רכבו של הנתבע. הפתק עליו נרשם המספר נזרק על ידה. התלונה למשטרה לא צורפה.

שנית, מלבד העובדה שמדובר ברכב בהיר ונהג חובש כיפה אין כל קשר נוסף ממנו ניתן להסיק שרכב הנתבע הוא הרכב הפוגע. הגב' בינון לא ידעה לאמר סוג רכב. רכב בהיר עם נהג חובש כיפה יש רבים ואין די בתיאור זה כדי לקבוע שרכב הנתבע הוא הרכב הפוגע.

דבר שלישי, עדות הנתבע שהוא גימלאי של משטרת ישראל ועובד כמאבטח היתה אמינה. לו רכבו היה מעורב בתאונה סביר להניח שהיה תובע את נזקיו מחב' הביטוח שלו. מדובר ברכב חדש עם ביטוח מקיף.

נקודה רביעית, הגב' בינון ישבה ברכבה ורשמה את מס' הרכב הפוגע כשהיא משוחחת בטלפון הסלולרי יתכן בהחלט שבנסיבות אילו נרשם מס' שגוי של רכב פוגע. הרי די בספרה שגויה אחת כדי להביא לתוצאה שנהג אחר ורכב אחר הם הפוגעים. גם תיאור הרכב הפוגע כרכב בהיר ולא כרכב בצבע כסף מעורר חשש שאין מדובר ברכב של הנתבע. מכל הסיבות הללו מסקנתי היא שלא הוכח שרכב הנתבע הוא הרכב הפוגע ולפיכך התביעה נדחית ואני מחייב את התובעת בהוצאות הנתבע ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪.

המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מפסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, כ"ח אדר ב תשע"א, 03 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.

קלדנית: כרמלה עובדיה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: